חשבתם פעם למה קוראים לסביח סביח? ברור שלא וזה ממש לא משנה כי לי יש תשובה. הראשון שמכר סביח בארץ בשנת 1961, היה עולה מעיראק בשם סביח חלבי. הפיתה עם החצילים, הביצים והשריטה של העמבה היתה כל כך טעימה ועסיסית שהאנשים התמכרו והגיעו לדוכן בהמוניהם. הדוכן הקטן לא עמד בלחץ הלקוחות ולכן סביח העתיק אותו למבנה בקרבת המקום המקורי ברחוב דרך נגבה, שם ממוקם הסביח הראשון בישראל עד היום.
הסביח נכנס לקולינריה הישראלית כאוכל רחוב מבוקש וכיום הוא תופס מקום של כבוד בין השקשוקה לפלאפל. לא יאמן שממש מעבר לפינת הרחוב ובמחיר בהחלט סביר נמצאת חוויה קולינרית ישראלית במלוא הדרה.
במנת סביח משובחת תמצאו חוויה של מרקמים וטעמים שונים ומנוגדים. אפילו תמצאו בה ניגודי טמפרטורה. הפיתה מחוממת מעל אדים, היא רכה וחמימה, הביצה קשה ולעיסה, הטחינה נוזלית ומעט מרירה, העגבנייה עסיסית, העמבה, ספק חמצמצה ספק חרפרפה, הבצל והמלפפון קראנצ'ים, החציל רך, הפטרוזיליה והבצל הירוק מאווררים את החיך, המלח מתבל והפלפל השחור מעקצץ את הלשון.
בשלב הזה אתם בטח כבר יודעים מה המנה המועדפת עלי כשאני מבקרת בשווקים. ממליצה גם לכם. חפשו את המקומות השווים ותתענגו מהחוויה.
אני מאשר/ת לקבל מידע שיווקי מתבשילים וחלומות – מרגישים בבית ומסכים/ה לקבל דיוור ללא המילה פרסומת.